החלטה בתיק בש"א 162043/05

1.                   לפני בקשה מטעם הנתבעות 3 ו - 4 (להלן: "הנתבעות") לבטל את מינויו של ד"ר חיים מיכלס ז"ל, המומחה הרפואי המוסכם וכן לבטל ההחלטה מיום 14.12.04 בדבר הגשת תחשיבי נזק,  בהתבסס על חוות דעתו של ד"ר מיכלס ז"ל.

2.                   המדובר בתביעה בשל נזקי גוף שאירעו, לטענת התובע, עת היה מעורב בתאונת דרכים ביום 25.9.03.

3.                   ביום 9.11.04 הוגשה לבית המשפט חוות דעתו של ד"ר מיכלס, אשר קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור 20%.

4.                   הנתבעות חולקות על חוות דעתו של ד"ר מיכלס ז"ל. לטענתן, מאחר ולפי יעוץ רפואי שקיבלו הנכות שנקבעה על-ידו נובעות מעברו של התובע דווקא, ולכן יש מקום לחקור את המומחה על ממצאיו. משנפטר ד"ר מיכלס למרבה הצער, לא יתאפשר לנתבעות לחוקרו על חוות דעתו בהתאם לכתב המינוי ולהוראות תקנות הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים (מומחים), התשמ"ז- 1986.

5.                   התובע מתנגד לבקשה.

טענתו העיקרית של התובע הינה בדבר העדר תום לב בהתנהגות הנתבעות. לשיטת התובע, הנתבעות לא שיגרו שאלות הבהרה למומחה או העלו כל כוונה לחקור נגדית את המומחה ורק עם מותו "קפצה הנתבעת על המציאה", כלשון התובע.

דיון:

6.                   החקירה הנגדית של מומחה הינה יסוד מוסד במשפטינו. כך בסעיף 26(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א- 1971, נקבע -

" (א) הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא... ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך".

כך גם בתקנות המומחים שתוקנו על-פי חוק הפיצויים, כאשר תקנה 15 (ג) לתקנות קובעת בזו הלשון -

" (ג) על פי בקשת בעל דין יזמן בית המשפט את המומחה לחקירה על חוות דעתו והבהרותיו, ובלבד שהבקשה הוגשה ארבעים וחמישה ימים לפני המועד שנקבע לתחילת שמיעת הראיות, או תוך שבעה ימים לאחר קבלת ההודעה על המועד האמור, לפי המאוחר."  

ומהו הדין כאשר לא ניתן לחקור מומחה שנתמנה על-פי תקנות המומחים על חוות דעתו? דומה, כי התשובה לכך מצויה בתקנה 17 (א) לתקנות המומחים, הקובעת-

" נבצר מהמומחה לפעול בהתאם למינויו, או שלא עשה תוך זמן סביר, אחת מהפעולות המוטלות עליו לפי תקנות אלה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל דין ולאחר ששמע את טענות הצדדים, למנות מומחה אחר תחתיו".

7.                   במקרה דנן, חוות הדעת של ד"ר מיכלס המנוח הוגשה לתיק בית המשפט ביום 9.11.04.  הנתבעות בחרו שלא לשלוח שאלות הבהרה למומחה הרפואי תוך 30 יום מקבלת חוות הדעת.

עם זאת, רק בחלוף חמישה חודשים הביעו הנתבעות את רצונן לחקור את המומחה הרפואי וזאת ללא כל הסבר מניח את הדעת לעניין השיהוי הרב בהגשת הבקשה.

8.                   אשר למשלוח שאלות הבהרה למומחה הרפואי שנתמנה, קובעת תקנה 15 (ב) " בעל דין רשאי להציג למומחה שאלות בכתב להבהרת חוות דעתו, תוך שלושים ימים מקבלתה;". עם זאת, נוטים בתי המשפט לנהוג בגישה ליברלית בכל הנוגע להארכת המועד לשיגורן. הטעם לכך הוא בקיומה של האפשרות שיהא בהצגת שאלות ההבהרה כדי לייתר את הזמנת המומחה לחקירה.

זאת ועוד. כשם שלעניין עצם מינוי המומחה נוטים בתי המשפט לנהוג בגישה ליברלית, כדי שלא תמנע מן הנפגע האפשרות להוכיח את נכותו-בהתקיים ראשית ראייה לקיומה-כך גם תהא הנטייה להימנע מפגיעה בזכותו של בעל דין להביא בפני בית המשפט הבהרה כתובה ומשלימה של חוות הדעת (ראה: ת.א (שלום-עפולה) 1658/91, המ' 121/94 ראשד מלחם נ' ראנסה , צלטנר 1931).

בדומה, טעמים מיוחדים עשויים לשכנע את בית המשפט להאריך את המועד להגשת הבקשה לזמן את המומחה לחקירה.

ראה גם: א. ריבלין, תאונת הדרכים (מהדורה שלישית), תש"ס- 1999, בעמ'            600 - 604.